Reponsa: Regards to Zoning Laws in America. (Hebrew)

נשאלתי האם יהודי בונה בית או בנין ומפריע לשכן היהודי בכל שהוא והאיש היהודי שמופרע מהבנייה רוצה ללכת להגיש את טענותיו להעירייה כנגד התכניות או שימוש מוצע. שידוע בכל ארצות הברית יש תקנות האזור בכל עיר ועיר וכל שכונה ושכונה וכל אחד שרוצה לבנות מתחייב לבקש רשות מהעירייה לבנות מה שמבוקש. האם יש בזה איסור שלא ללכת לדיניהם בערכאות ומוסר?

קודם כל צריכים לברר המערכת של חוקי עזר פה בארה״ב ובמיוחד פה בעיר הגדולה ניו יורק.

א) יש תקנון שמקובל לכל העולם שנקרא באנגלית I.B.C. ״קוד בנייה בינלאומי״ International Building Code התקנון הבנייה מקובל לכל העולם כמו מדינת הודו, גרמניה וכו‘. בעיר ניו יורק הם תקנו תיקון שיותר מתאים להעירייה שנקרא New York City Building Code ״ניו יורק סיטי קוד הבנייה״. התקנון הזה מפרט בעיקר כל חוקי הבנייה, ובפרט הבנין עצמו איך מותר לבנות איזה חומרים צריכים להשתמש בבנייה וכו‘.

ב) יש חוק השני ויותר עיקרי וכל עיר באמריקה יש להם את הפרטים שלהם בענייני חוקי יעוד, - New York City Zoning Resolutions ״חוקי יעוד של עיר ניו יורק״ מגדיר מה מותר לבנות ומה אסור. עצם התקנון למנוע בנינים גבוהים באזורים ושכונות שמיוחדים למשרדים או חנויות או לשימוש ציבורי כמו בית ספר או בתי חולים שבאנגלית נקרא Commercial או Community Facility. שהחוק מגביל אותם לפי אזורים כמו למגורים למשפחה יחיד או אפילו שתי משפחות או בנין דירות ובאנגלית נקרא one family or two family or apartment building. ולכל עיר ניו יורק יש מפה לדעת בפרט ופרט להודיע לציבור ייעודי האזור לדוגמה עד כמה בגובה שיהיה מותר ואיך הגבלה ברוחב ובאורך וכו‘ והכל מתוקן באופן כללי ובפרט.

ג) יש עוד ארבעה חלקי חוקים שנמצאים בניו יורק Energy Code - Plumbing Code - Fire Code - Mechanical Code קוד אנרגיה, קוד אש, קוד מכני, קוד אינסטלצי.

1) קוד מכני: תקנון שמתקנין להרכבת מזגנים, מטבחיים, מעלית וכו‘.

2) קוד אש: תקנון שמתוקן למכבי אש לפי תנאים שלהם לעניני צורת הבנין בעיקר בתוך הבנין לדוגמא רוחב הדלת וכיוצא בזה וגם מחוץ לבנין חוקים שמיסדם להצלת נפשות אם יהיה דליקה בבנין. ולכן תיקנו חוקים וכל אחד חייב לשמור ולקיים.

3) קוד אנרגיה: זה כולל החוקים בעניני גאז, חשמל, שכל בנין חדש עכשיו חייבים לספק אותו בגאז וחשמל ביותר ממה שהיה מוקדם וכו‘.

4) קוד אינסטלציה: זה חוקים ותקנון בעניני ביוב ולעניני חיבור צינורת למים ועוד למנוע שיטפון בסיבבת הבנין שלא להזיק שכנים ועוד כיוצא בזה.

כל מה שפרטנו בענין הקוד הם ספרים בעצמם ותורות בעצמם וכל קוד לפחות ספר מעל אלף דפים של חוקים. לכן ביררנו עניני ״חוקי עזר״ בכללי לפי התקנון שמיוסד פה בניו יורק.

עוד כמה כללים שצריכים להודיע לפני שנברר דעת תורה.

א) החוקים של תקנון העיריה בכל מה שהסברנו התחיל בעיר ניו יורק משנות 1845 בשנות הגוים, שבי״ט לחודש יולי 1845, מטעם שבעיר ניו יורק שנקרא גם מנהטן נשרף שלש מאות ארבעים בנינים באזור של וואל סטריט.

ב) כל התקנון נכתבה על פי הציבור ומטעם הציבור ובדרך אגב שלפני שקובעים תקנה נותנים זמן לציבור לערער על שנוי או חידושי התקנה. וגם מצטרפים אנשים מומחים בעניני בניה לדוגמה מהנדסים, ארכיטקטים, וכו‘.

ג) כל סתירה שתמצא בין החוקים או בתוך החוקים הולכים תמיד לחומרא כלל גדול בחוקי אזור במדינת ניו יורק

ד) רק בעיר ניו יורק ניתנה רשות למהנדס או הארכיטקט לחתום בלעדות על כל התוכניות. העיריה וכח החוקי עזר נותן להם אפשרות לקחת אחריות על עצמם שכל מה שהם מגישים למחלקת הבנייה, אמת ויציב. ואם יברר שהוא שיקר או זייף תוכניות כנגד החוק בכל שהוא יהיה לו ולבעל האדמה בגלל הבנייה קנס גדול והפקעת רישיון של המהנדס או הארכיטקטים או האינסטלטורים או חשמלים וכו‘.

יש עוד הרבה להאריך אבל אין מקום לכתוב כל החוקים ומערכת האזור בעיר ניו יורק ודי בזה לענין שאלתנו. איתא בשו״ת הרשב״א ח״ב סימן קל״ד ״ומכל מקום זהו שורת הדין. ואי נמי בארץ ישראל דלא אמרינן בה דינא דמלכותא דינא כדעת קצת רבותינו הצרפתים ז״ל. לפי שארץ ישראל ירושה היה /שמא צ״ל היא/ לנו מאבותינו להדיוט כמלך. אבל עכשו שיש למלכי האומות בנו מלוכה ומה גם שהשוקים והרחובות הם למלכים והם יכולים לסגור ולבנות ברחובות עיר וכן אנו רואים אותם נוהגין כן אם נתן המלך לאלו לעמוד /בד״ל להעמיד/ להם דלתות עושים. דדינא דמלכותא דינא. ואפשר עוד כי גם למלכי ישראל רשות בכענין זה לפי שזה משמירת עמו. כדי שלא יזוקו הישראלים דרים פריצים בין השכנים. ויהיה בזה נזק המלך והרי זה בכלל מה שאמרו במשנתינו ופורץ לעשות לו דרך. וכל האמור בפרשה מלך מותר בו. א״כ מה שצוה המלך לעשות פתח ודלתים באמצע השכונה לשמירת העם הרשות בידו. נמצא דין מלכי ישראל שוה לדין האומות בדבר זה. וזה ראיה כי זה דינא דמלכותא וכו‘ עכ״ל ולכולי עלמא בחו״ל השוקים והרחובות הם למלכים. מובא בפתחי תשובה ח״מ סימן קס״ב ס״ק ג‘ ״ונראה לכאורה דהכא אין היתר אא״כ כבר נתן רשות, אבל לכתחילה אסור לבקש מהמלך שיתן רשות להעמיד דלתות, והוא בכלל מה שאמרו [ב״ב י״ב ע״א] מיצר כו' אסור לקלקלו וכו‘״ עיין שם ומסיים הרב פ״ת שבמקום אחר הרמ״א כן מתיר אף לכתחילה לבקש רשות ומסיק בצריך עיון ועיין סימן תי״ז ששם הפ״ת מברר דברי הרשב״א בין צרכי הציבור ולצרכי יחיד. ובכסף הקדשים סימן קס״ב ד״ה בהג״ה ״אודות שנוי דרך הרבים ששר המלך המרשים לבנות אין עוד חשש על זה. אולי עי״ז יכולים לילך לשר אודות למחות הבנין קודם שהולך בדייני ישראל כיון שהדיינים יאמרו כפי רשות מהשר עי״ז הוא מקדים את עצמו שלא יתן השר רשות וצל״ע. עכ״ל וצריך לעיין בלבוש מלכות סימן קס״ב סעיף א‘ וז״ל ״וכל זה משורת הדין, אבל אם נתן להם המלך רשות להעמיד דלתות במבוי שלהם דינא דמלכותא דינא, כי השווקים והרחובות שלו הן ויכול לעשות בהם מה שירצה. מיהו נראה לי אם אותן הישראלים הדרים חוץ למבוי יכולין לבטל הרשות מן המלך, רשאין הם לעשותו ואין מוחין בידם, כיון שהדין עמהם, נ״ל.״ עכ״ל ועוד איתא בפחד יצחק מערכת דינא דמלכותא דינא וז״ל ״רלב״ח תשובה מ״ד ז״ל אמנם עם מחוק המדינה או המלך שאין אדם יכול להוציא בנין על דרך הרבים פשיטא שהדין עם ראובן ויכול למחות בו דבהאי מילתא דד״ד לכו״ע כי דרך הרבים הוא למלך ודינו דין ואין צריך לראיה מלבד שהרשב״א כתבו בפירוש״. עכ״ל ועיין בספר שו״ת להורות נתן חלק א‘ סימן ס״ט מאת הרב וז״ל ״והיוצא מכל זה, דגם במדינה שאין בה מלך אלא ששליטה נבחרים ע״י תושביה ג״כ אמרנין דינא דמלכותא דינא וכו‘״ עכ״ל עיין שם.

ב) כבר האריך הרה״ג בעל ציץ אליעזר בחלק ט״ז סימן מ״ט בירורי מקור הלכה של דינא דמלכותא דינא. וכתב בשם הנמוקי יוסף בב״ב נד: וז״ל ״ופי‘ דינא דמלכותא הסכימו כל בעלי הוראה דמדקאמר דינא דמלכותא משמע דלא אמרו אלא בדברים שהם חוקי המלכים שלכל המלכים יש חוקים ידועים, אבל מה ששר אנס נוטל בזרוע אינו דין.״ יעו״ש עכ״ל ועוד שם סעיף קטן י״ד וז״ל ״הנה הבית יוסף בטור חו״מ מביא בשם תשובות הרשב״א שהשיב וז״ל: דע שלא אמור אלא במאי דאיכא הורמנא דמלכא ובדברים שהם מדיני המלכות כי כמו שיש לנו משפטי המלוכה כמו שאמר שמואל לישראל (שמו״א ח‘), כך בשאר עכו״ם דינים ידועים יש למלכות ועליהם אמרו דיניהם דין, אבל דינים שדנים בערכאות אין אלו ממפשטי המלוכה אלא הערכאות דנין לעצמם כמו שימצאו בספרי הדיינים, אם אי אתה שאומר כן בטלת ח״ו דיני ישראל״ עכת״ד ועיין תשובות חכמי פרובנציה שו״ת מהרשב״א סימן מ״ט. והרה״ג ולדינברג כתב שיפה הגדיר בזה בשו״ת מהריא״ז ענזיל ז״ל סימן ד‘ וז״ל ״כל מי שיש לו עינים לראות ולב להבין בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים יראה ויבין שדעת כולם שוה דלא שייך דדמ״ד אלא בדברי חק ומשפט חקוק מאת המלך מפורש וברור בלי שום ספק ושקול הדעת וכו' עכ״פ הדין הוא חקוק מאת המלך מפורש ומבואר להנהיג בהם בני עמו וכו‘...״ עיין שם באורך. ועוד פסק הרב הגאון מנשה קליין זצ״ל בספרו משנה הלכות חלק ט‘ סימן שכז בענין המוסר למשרד המדינה שבעל הבית אינו נותן די הסקה האם יש איסור להתלונן לפני משרד O.P.A. אלא צריך לציין שהמשרד O.P.A. לא אותו משרד O.P.A.. בניו יורק המשרד לעניני שוכרי דירה נקרא H.U.D. ומשרד לשוכרי דירה הנקרא O.P.A. שייך לעיר שיקאגו. לעניינו הרב ליבעס התיר ללכת להתלונן למשרד המדינה הנקרא O.P.A. בשו״ת בית אב״י חלק ג‘ סימן קנ״ד וז״ל ״תבונא לדינה דאין זה ערכאות כלל כמוש״כ כת״ר רק דלאו כל אנפין שוין כמו שכתבתי דאם אין הדייר משלם די דמי שכירות אין בעל הבית מחויב ליתן ויפסיד כל כך בפרעיו מסים ודמי הסקה שזה ביוקר הרבה ואעפ״י שזה מדינא דמלכותא לשלם שכר דירה נמוך כפי החוק אבל זה נגד דיני תורה שבעל הבית יפסד מכיסו ויאכל הלה וחדי אם דייר כזה הולך להגיש תלונה נגד בעל הבית בטענה שיתן לו כל הנוחיות הרי גזל ממש רק אם הוא משלם שכר דירה כהוגן אזי הצדק אתו לתבוע לו כל המגיע לו כנ״ל״ עכ״ל, בזה בא הרה״ג מנשה קליין זצ״ל לאסור. ובדאי דינים על פי ג‘יורי Jury נקרא ערכאות אלא בעינן חוקי המדינה כמו רשות לבנות בנין או לא לבנות בנין ודאי אין בזה איסור ערכאות! והשלישי יכריע ביניהם, עיין בשו״ת אגרות משה חושן משפט חלק ב‘ סימן נ״ה וז״ל ״שאינו רוצה לשלם שכירות בעד דירתו רק כפי חוק המלכות בעיר זו אחרי ששמעתי כל טענות שני הצדדים וסמכו עלי ברצון נפשם הטוב לציית מה שיצא ממני ע״פ דין התורה יצא מאתי שעצם הדין הוא בסתמא כפי שהונהג בחוק המלכות בעיר זו בין לענין סך השכירות בין לענין הזמן ולכן אין חיוב השכירות רק כהסך שצריך לשלם מחוק המלכות וכו׳ ועשו שטר שקורין חוזה שכירות (ליס) וכו׳ ובדבר מה שרוצה ראובן ששמעון יצא מהבית הנה ג״כ תלוי בדין חוק המלכות בהעיר. ומה שאומר ראובן שבאם צריך לע�