top of page

Reponsa: Regards to Zoning Laws in America. (Hebrew)

Updated: Apr 2, 2020

נשאלתי האם יהודי בונה בית או בנין ומפריע לשכן היהודי בכל שהוא והאיש היהודי שמופרע מהבנייה רוצה ללכת להגיש את טענותיו להעירייה כנגד התכניות או שימוש מוצע. שידוע בכל ארצות הברית יש תקנות האזור בכל עיר ועיר וכל שכונה ושכונה וכל אחד שרוצה לבנות מתחייב לבקש רשות מהעירייה לבנות מה שמבוקש. האם יש בזה איסור שלא ללכת לדיניהם בערכאות ומוסר?


קודם כל צריכים לברר המערכת של חוקי עזר פה בארה״ב ובמיוחד פה בעיר הגדולה ניו יורק.


א) יש תקנון שמקובל לכל העולם שנקרא באנגלית I.B.C. ״קוד בנייה בינלאומי״ International Building Code התקנון הבנייה מקובל לכל העולם כמו מדינת הודו, גרמניה וכו‘. בעיר ניו יורק הם תקנו תיקון שיותר מתאים להעירייה שנקרא New York City Building Code ״ניו יורק סיטי קוד הבנייה״. התקנון הזה מפרט בעיקר כל חוקי הבנייה, ובפרט הבנין עצמו איך מותר לבנות איזה חומרים צריכים להשתמש בבנייה וכו‘.


ב) יש חוק השני ויותר עיקרי וכל עיר באמריקה יש להם את הפרטים שלהם בענייני חוקי יעוד, - New York City Zoning Resolutions ״חוקי יעוד של עיר ניו יורק״ מגדיר מה מותר לבנות ומה אסור. עצם התקנון למנוע בנינים גבוהים באזורים ושכונות שמיוחדים למשרדים או חנויות או לשימוש ציבורי כמו בית ספר או בתי חולים שבאנגלית נקרא Commercial או Community Facility. שהחוק מגביל אותם לפי אזורים כמו למגורים למשפחה יחיד או אפילו שתי משפחות או בנין דירות ובאנגלית נקרא one family or two family or apartment building. ולכל עיר ניו יורק יש מפה לדעת בפרט ופרט להודיע לציבור ייעודי האזור לדוגמה עד כמה בגובה שיהיה מותר ואיך הגבלה ברוחב ובאורך וכו‘ והכל מתוקן באופן כללי ובפרט.


ג) יש עוד ארבעה חלקי חוקים שנמצאים בניו יורק Energy Code - Plumbing Code - Fire Code - Mechanical Code קוד אנרגיה, קוד אש, קוד מכני, קוד אינסטלצי.


1) קוד מכני: תקנון שמתקנין להרכבת מזגנים, מטבחיים, מעלית וכו‘.

2) קוד אש: תקנון שמתוקן למכבי אש לפי תנאים שלהם לעניני צורת הבנין בעיקר בתוך הבנין לדוגמא רוחב הדלת וכיוצא בזה וגם מחוץ לבנין חוקים שמיסדם להצלת נפשות אם יהיה דליקה בבנין. ולכן תיקנו חוקים וכל אחד חייב לשמור ולקיים.

3) קוד אנרגיה: זה כולל החוקים בעניני גאז, חשמל, שכל בנין חדש עכשיו חייבים לספק אותו בגאז וחשמל ביותר ממה שהיה מוקדם וכו‘.

4) קוד אינסטלציה: זה חוקים ותקנון בעניני ביוב ולעניני חיבור צינורת למים ועוד למנוע שיטפון בסיבבת הבנין שלא להזיק שכנים ועוד כיוצא בזה.


כל מה שפרטנו בענין הקוד הם ספרים בעצמם ותורות בעצמם וכל קוד לפחות ספר מעל אלף דפים של חוקים. לכן ביררנו עניני ״חוקי עזר״ בכללי לפי התקנון שמיוסד פה בניו יורק.


עוד כמה כללים שצריכים להודיע לפני שנברר דעת תורה.


א) החוקים של תקנון העיריה בכל מה שהסברנו התחיל בעיר ניו יורק משנות 1845 בשנות הגוים, שבי״ט לחודש יולי 1845, מטעם שבעיר ניו יורק שנקרא גם מנהטן נשרף שלש מאות ארבעים בנינים באזור של וואל סטריט.


ב) כל התקנון נכתבה על פי הציבור ומטעם הציבור ובדרך אגב שלפני שקובעים תקנה נותנים זמן לציבור לערער על שנוי או חידושי התקנה. וגם מצטרפים אנשים מומחים בעניני בניה לדוגמה מהנדסים, ארכיטקטים, וכו‘.


ג) כל סתירה שתמצא בין החוקים או בתוך החוקים הולכים תמיד לחומרא כלל גדול בחוקי אזור במדינת ניו יורק


ד) רק בעיר ניו יורק ניתנה רשות למהנדס או הארכיטקט לחתום בלעדות על כל התוכניות. העיריה וכח החוקי עזר נותן להם אפשרות לקחת אחריות על עצמם שכל מה שהם מגישים למחלקת הבנייה, אמת ויציב. ואם יברר שהוא שיקר או זייף תוכניות כנגד החוק בכל שהוא יהיה לו ולבעל האדמה בגלל הבנייה קנס גדול והפקעת רישיון של המהנדס או הארכיטקטים או האינסטלטורים או חשמלים וכו‘.


יש עוד הרבה להאריך אבל אין מקום לכתוב כל החוקים ומערכת האזור בעיר ניו יורק ודי בזה לענין שאלתנו. איתא בשו״ת הרשב״א ח״ב סימן קל״ד ״ומכל מקום זהו שורת הדין. ואי נמי בארץ ישראל דלא אמרינן בה דינא דמלכותא דינא כדעת קצת רבותינו הצרפתים ז״ל. לפי שארץ ישראל ירושה היה /שמא צ״ל היא/ לנו מאבותינו להדיוט כמלך. אבל עכשו שיש למלכי האומות בנו מלוכה ומה גם שהשוקים והרחובות הם למלכים והם יכולים לסגור ולבנות ברחובות עיר וכן אנו רואים אותם נוהגין כן אם נתן המלך לאלו לעמוד /בד״ל להעמיד/ להם דלתות עושים. דדינא דמלכותא דינא. ואפשר עוד כי גם למלכי ישראל רשות בכענין זה לפי שזה משמירת עמו. כדי שלא יזוקו הישראלים דרים פריצים בין השכנים. ויהיה בזה נזק המלך והרי זה בכלל מה שאמרו במשנתינו ופורץ לעשות לו דרך. וכל האמור בפרשה מלך מותר בו. א״כ מה שצוה המלך לעשות פתח ודלתים באמצע השכונה לשמירת העם הרשות בידו. נמצא דין מלכי ישראל שוה לדין האומות בדבר זה. וזה ראיה כי זה דינא דמלכותא וכו‘ עכ״ל ולכולי עלמא בחו״ל השוקים והרחובות הם למלכים. מובא בפתחי תשובה ח״מ סימן קס״ב ס״ק ג‘ ״ונראה לכאורה דהכא אין היתר אא״כ כבר נתן רשות, אבל לכתחילה אסור לבקש מהמלך שיתן רשות להעמיד דלתות, והוא בכלל מה שאמרו [ב״ב י״ב ע״א] מיצר כו' אסור לקלקלו וכו‘״ עיין שם ומסיים הרב פ״ת שבמקום אחר הרמ״א כן מתיר אף לכתחילה לבקש רשות ומסיק בצריך עיון ועיין סימן תי״ז ששם הפ״ת מברר דברי הרשב״א בין צרכי הציבור ולצרכי יחיד. ובכסף הקדשים סימן קס״ב ד״ה בהג״ה ״אודות שנוי דרך הרבים ששר המלך המרשים לבנות אין עוד חשש על זה. אולי עי״ז יכולים לילך לשר אודות למחות הבנין קודם שהולך בדייני ישראל כיון שהדיינים יאמרו כפי רשות מהשר עי״ז הוא מקדים את עצמו שלא יתן השר רשות וצל״ע. עכ״ל וצריך לעיין בלבוש מלכות סימן קס״ב סעיף א‘ וז״ל ״וכל זה משורת הדין, אבל אם נתן להם המלך רשות להעמיד דלתות במבוי שלהם דינא דמלכותא דינא, כי השווקים והרחובות שלו הן ויכול לעשות בהם מה שירצה. מיהו נראה לי אם אותן הישראלים הדרים חוץ למבוי יכולין לבטל הרשות מן המלך, רשאין הם לעשותו ואין מוחין בידם, כיון שהדין עמהם, נ״ל.״ עכ״ל ועוד איתא בפחד יצחק מערכת דינא דמלכותא דינא וז״ל ״רלב״ח תשובה מ״ד ז״ל אמנם עם מחוק המדינה או המלך שאין אדם יכול להוציא בנין על דרך הרבים פשיטא שהדין עם ראובן ויכול למחות בו דבהאי מילתא דד״ד לכו״ע כי דרך הרבים הוא למלך ודינו דין ואין צריך לראיה מלבד שהרשב״א כתבו בפירוש״. עכ״ל ועיין בספר שו״ת להורות נתן חלק א‘ סימן ס״ט מאת הרב וז״ל ״והיוצא מכל זה, דגם במדינה שאין בה מלך אלא ששליטה נבחרים ע״י תושביה ג״כ אמרנין דינא דמלכותא דינא וכו‘״ עכ״ל עיין שם.


ב) כבר האריך הרה״ג בעל ציץ אליעזר בחלק ט״ז סימן מ״ט בירורי מקור הלכה של דינא דמלכותא דינא. וכתב בשם הנמוקי יוסף בב״ב נד: וז״ל ״ופי‘ דינא דמלכותא הסכימו כל בעלי הוראה דמדקאמר דינא דמלכותא משמע דלא אמרו אלא בדברים שהם חוקי המלכים שלכל המלכים יש חוקים ידועים, אבל מה ששר אנס נוטל בזרוע אינו דין.״ יעו״ש עכ״ל ועוד שם סעיף קטן י״ד וז״ל ״הנה הבית יוסף בטור חו״מ מביא בשם תשובות הרשב״א שהשיב וז״ל: דע שלא אמור אלא במאי דאיכא הורמנא דמלכא ובדברים שהם מדיני המלכות כי כמו שיש לנו משפטי המלוכה כמו שאמר שמואל לישראל (שמו״א ח‘), כך בשאר עכו״ם דינים ידועים יש למלכות ועליהם אמרו דיניהם דין, אבל דינים שדנים בערכאות אין אלו ממפשטי המלוכה אלא הערכאות דנין לעצמם כמו שימצאו בספרי הדיינים, אם אי אתה שאומר כן בטלת ח״ו דיני ישראל״ עכת״ד ועיין תשובות חכמי פרובנציה שו״ת מהרשב״א סימן מ״ט. והרה״ג ולדינברג כתב שיפה הגדיר בזה בשו״ת מהריא״ז ענזיל ז״ל סימן ד‘ וז״ל ״כל מי שיש לו עינים לראות ולב להבין בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים יראה ויבין שדעת כולם שוה דלא שייך דדמ״ד אלא בדברי חק ומשפט חקוק מאת המלך מפורש וברור בלי שום ספק ושקול הדעת וכו' עכ״פ הדין הוא חקוק מאת המלך מפורש ומבואר להנהיג בהם בני עמו וכו‘...״ עיין שם באורך. ועוד פסק הרב הגאון מנשה קליין זצ״ל בספרו משנה הלכות חלק ט‘ סימן שכז בענין המוסר למשרד המדינה שבעל הבית אינו נותן די הסקה האם יש איסור להתלונן לפני משרד O.P.A. אלא צריך לציין שהמשרד O.P.A. לא אותו משרד O.P.A.. בניו יורק המשרד לעניני שוכרי דירה נקרא H.U.D. ומשרד לשוכרי דירה הנקרא O.P.A. שייך לעיר שיקאגו. לעניינו הרב ליבעס התיר ללכת להתלונן למשרד המדינה הנקרא O.P.A. בשו״ת בית אב״י חלק ג‘ סימן קנ״ד וז״ל ״תבונא לדינה דאין זה ערכאות כלל כמוש״כ כת״ר רק דלאו כל אנפין שוין כמו שכתבתי דאם אין הדייר משלם די דמי שכירות אין בעל הבית מחויב ליתן ויפסיד כל כך בפרעיו מסים ודמי הסקה שזה ביוקר הרבה ואעפ״י שזה מדינא דמלכותא לשלם שכר דירה נמוך כפי החוק אבל זה נגד דיני תורה שבעל הבית יפסד מכיסו ויאכל הלה וחדי אם דייר כזה הולך להגיש תלונה נגד בעל הבית בטענה שיתן לו כל הנוחיות הרי גזל ממש רק אם הוא משלם שכר דירה כהוגן אזי הצדק אתו לתבוע לו כל המגיע לו כנ״ל״ עכ״ל, בזה בא הרה״ג מנשה קליין זצ״ל לאסור. ובדאי דינים על פי ג‘יורי Jury נקרא ערכאות אלא בעינן חוקי המדינה כמו רשות לבנות בנין או לא לבנות בנין ודאי אין בזה איסור ערכאות! והשלישי יכריע ביניהם, עיין בשו״ת אגרות משה חושן משפט חלק ב‘ סימן נ״ה וז״ל ״שאינו רוצה לשלם שכירות בעד דירתו רק כפי חוק המלכות בעיר זו אחרי ששמעתי כל טענות שני הצדדים וסמכו עלי ברצון נפשם הטוב לציית מה שיצא ממני ע״פ דין התורה יצא מאתי שעצם הדין הוא בסתמא כפי שהונהג בחוק המלכות בעיר זו בין לענין סך השכירות בין לענין הזמן ולכן אין חיוב השכירות רק כהסך שצריך לשלם מחוק המלכות וכו׳ ועשו שטר שקורין חוזה שכירות (ליס) וכו׳ ובדבר מה שרוצה ראובן ששמעון יצא מהבית הנה ג״כ תלוי בדין חוק המלכות בהעיר. ומה שאומר ראובן שבאם צריך לעצמו יוכל לזכות בערכאות לחייב לשמעון שיצא, הנה דוקא כשצריך באמת יהיה רשאי לתבוע בערכאות זכות…וכו׳״ עכ״ל ועוד הגאון הרה״ג ר‘ משה פיינשטין זצ״ל בחושן משפט חלק ג‘ סימן ה‘ כתב וז״ל ״שאלה הראשונה בהנהגת דיני הערכאות שבמדינתינו ח״ו לנו לומר דבר בזה, וכפי החוקים שנקבעו מהממשלה כן יש להם לנהוג, ואנו תושבי המדינה אשר אנחנו חסים בצלם אין לנו לערער, וכ״ש במלכות זו דארה״ב שהיא ממשלת חסד ויושר ומגינה על היהודים אשר אנחנו מתפללים בעדה להשי״ת בכל עת שיצליח השי״ת אותם בכל עניני המדינה, ותמיד יהיה עיניהם לטובה על היהודים וכו‘״ ע״כ.

ג) בספר החפץ חיים סימן מ״ו סעיף טו״ב מאת הרה״ג ר‘ חיים פלאג‘י זצ״ל כתוב וז״ל ״לא אמרינן דד״ד אלא בקרקע ובמשפטים מרדכי פ' הגוזל בתרא סי' ק״ן מהריק״ו שורש ס״ו.״ עכ״ל ועיין חקקי לב ח״ב סימן ו‘ ועיין עוד בספרו חקות חיים סימן א‘ דף ה‘ ע״ב וז״ל ״ומאחר שנתברר לנו דמחמת מנהג ליכא גם משום דינא דמלכותא ליתא בנ״ד אין מקום להתיר להתחזק בערש״ג כלל והוא איסור גמור וכו‘ וצא ולמד מתורתו הק‘ של הרב אמונת שמואל בתשובה סי טו״ב כמה כרכר להתיר לילך לערש״ג לאשר ולקיים שטר צוואת לקיים ירושה דאורייתא ולהעביר הנחלה מבן בתו המשומד שיורש לפי דיניהם יע״ש בטוב טעם ודעת דש״מ דאם לא היה להתחזק ולעזור ולסיוע אסור לעשות כן ע״י הערש״ג וזה ברור וכו‘.״ עיין שם לכן אין הכלל לענייני קרקע ובמשפטים התלויים בחוק דד״ד ופשיטה על מה שמפורש בתורתינו הקדושה איסור גמור לללכת כגון ירושה לערכאות אבל לנידון דידן ליכא איסור דד״ד. ועוד מפורש בספרו ברכת מועדיך לחיים ח״ב דרוש חנוכה דף קכ״ה ״ובא וראה מפלאות תמים דעים כי על ידי אדונינו המלך ירום הודו ותכונן מלכותו יגדיל תורה ויאדיר כי כן גוזר בכל העניינים כי כל דבר הנוגע לקיום תורתינו הקדושה אשר קורא אתו בלשון תוגרמה רוחני יהיה נידון על יד חכמי ישראל מוג‘יבינג'אס וכל דבר שהוא שאינו נוגע לקיום תורתינו כענין הנהגות העיר והפרשיות שהוא נקרא בלשונם גשמי יהיה נידון בשורת בני אדם עפ״י שכלם בחכמה ובתבונה ודעת אנשי שורה וכו‘ אם כן זהו אומרו אתה האל עושה פלא כי הודעת בעמים עוזיך כי הודעת בעמים מצד המלכות האומות ירום הודם בדינא דמלכותא לגזור להרים ולהגדיל דגל תורתינו הקדושה וככר האריך הרשב״ץ ז״ל בספר התשב״ץ ח״א סי' קנ״ח עד סי' קס״ב להוכיח כי מה קיימא לן בש״ע דינא דמלכותא דינא אינו אלא בענין דררא דממונא לא במה שנוגע למילתא דאיסורא ולעבור על דברי תורה ועש״ב בעתה גם מצד מאמר המלך ירום הודו אנחנו חייבים לקיים מה שנוגע לקיום הדת ואדרבה שבח ויקר וכבוד -יתנו ליאודי הבא לקיים דיתו וליאודים היתה אורה זו תורה. ובכן מלבד שאנחנו חייבים לקיים דבר המלך ודתו מכח חיוב תורתינו הקדושה והשבועה כאמור עוד זאת שלא להיות כפויי טובה וצריך להיות זריזין בעבודת המלך ירום הודו לפרוע עולי מלכות מסי ופסי כגון מס המוטל על הקרקעות הנקרא אימלאק, וכן מס המוטל על קרקפתא דגברי הנקרא בידיר וכיוצא בזה״. עכ״ל עיין שם.


ד) ופסק הרב הרה״ג הרב שמואל הלוי ואזנר בעל שו״ת שבט הלוי בחלק י‘ (חו״מ) סימן רס״ג סוף סעיף קטן א‘ וז״ל ״אבל אם אחד מן הצדדים אינו מקבל בשום אופן דע״ת, אחרי שהבי״ד כבר דנו בזה, או שאנשי חוק האזרחי לא יקבלו בענין זה פסק ביד״צ והצד השני מפסיד אם לא יערער בועדת הערער שיש להם כח נגד אישור העירי', פשיטא דאין ע״ז איסור הליכה לערכאות, וכ״ז שאינו עושה זה להיצר רגליו של השני, ועיין בחו״מ סי' כ״ו בכללי הלכה זאת ובאחרונים הרבים בנושאים האלה וכו‘״ עיין שם וכן פסק הרב אהרן לעווין אבד״ק רישא והגליל בשו״ת אבני חפץ סימן מ‘ וז״ל ״אכן כבר נתפשט המנהג שנותנים להחוק של שמירת השוכרים תוקף ועוז גם בדיני ישראל, כי באמת החוק הזה נחוץ מאד והכרחי לתיקון המדינה ואלמלא הוא הי' האנשים מושלכים כדומן על פני חוצות ורבתה השערורה אשר מלולה היתה להמיט שואה על הארץ ויושביה. וזכור אזכור שבעת עלה החוק הזה על שלחן בית המחוקקים הרבו בעלי הבתים תעמולה להניע אותי שהייתי כבר אז בין צירי העם וחבר בית המחוקקים ואת יתר הצירים היהודים להצביע כנגד החוק ולא שמענו להם כי החוק הזה הוא כתריס בעל השלום הפנימי של המדינה ויושביה ובלעדו מי יודע כמה חללים היה נופלים אלו היה בכח כל בעל בית להוציא השוכרים של הדירות כטוב בעיניו בלי שום הגבלה… וכו’ דהחוק הזה נוהג בכל המדינה דאף אם נניח דהחוק נוהג גם בעירו מ״מ אבד השורר זכותו מטעם שכתבי נלפע״ד בזה עם המשכיר וכאשר ביארתי״. עיין שם כל התשובה שבן אדם הפסיד בערכאות מטעם שהוא לא הופיע בערכאות בגלל חוק המדינה בענין שכירות, ולא מופיע לתביעת הזמנה בערכאות מפסיד זכותו והדין עמו לכל דבר כמו שפסק הרה״ג. ועיין עוד בפסקי דין רבני ישראל חלק י״ב תיק מספר 1440 בבית דין הרבני האזורי אשדוד וזה לשונם ״סיבה נוספת נראה דיכולים למחות דנתברר מאישור שהגיע מעירית אשדוד שכל יעוד שאיננו מגורים חייב בקבלת היתר לשימוש חריג ואישור מהוועדה המקומית וכן מהוועדה המחוזית באר שבע, ואם קיימת התנגדות שכנים סביר להניח שהוועדה לא תאשר זאת. וכל זאת לאחר בירור בין המבקש והמתנגדים. אשר לכן מכיון שקיים חוק כהנ״ל הוה כמנהג שעל דעת כן נכנס לדירה, ויש לו זכות להביע התנגדות לשימוש חריג, וכן שמעתי ג״כ מהגרי״ש אלישיב שליט״א, מגדולי הפוסקים בדורנו כנזכר לעיל.״ עיין שם באורך ולכן מכל האמור כתוב בשו״ת חתם סופר חו״מ סימן מ״ד דהתיקון שתיקנו שרי הקומידאט שאיננו דין נגד דין תורה אלא כתורה עשו ואילו בא לפנינו היינו גם כן מתקנים כן וכו‘ עיין שם באורך. דיש לזה תוקף. ועיין עוד בספרו של רבי ומורי ר׳ חנן קבלן שליט״א בספרו שו״ת לב נבון חו״מ סימן ד‘ ועיין גם בספר שו״ת דברות אליהו חלק י‘ סימן קפ״ה מאת הראב״ד דירושלים הגאון הגדול מורינו ורבינו הרב אליהו אברז‘ל שליט״א ועיין בספר בצל החכמה חלק ד‘ סימן ל״ז שרב יחיד יכול לתת רשות ללכת לערכאות ועוד כתוב בספר אגרות משה חו״מ חלק ב‘ סימן ג‘ וז״ל ״אבל בנוא יארק ליכא דיינים קבועים שנתמנו מהעיר ובפרט שאיכא עוד אגודות וחבורות של רבנים שליכא אף מינוי מכל הרבנים שבעיר ולכן כשרוצה אחד מהן בזבל״א מוכרחין לילך בזבל״א דוקא.״ ע״כ מכל האמור, בתי הדין אינם מסוגלים לאפשר בנייה או למנוע את בנייתם. ובמיוחד באמריקה קיימת הפרדה בין דת למדינה. ועלינו להזכיר כי בתי המשפט האזרחיים בארה״ב לא יקבלו תביעה בנוגע לחוקים המנהליים של העיר ״חוקי האזור״. במקום זאת הם דורשים ממך תחילה לספק את כל התלונות דרך העיר. כי בתי המשפט אינם מומחים בחוקי העיר שהוקמה אז הם רוצים החלטה סופית מהעירייה. ואין שום כח לבית הדין בעניינים האלה לא לעצור בנייה ולא לאשר בנייה. ובאמריקה לא היה אף פעם רב הראשי או חכם באשי או אב״ד שהיה הכרה וכח השפעה למנהלי הממשלה, ואדרבה יש אלפי ראשים ואלפי דיינים וכולם מקובלים בעיני הממשלה. אפילו שהיה מינוי דיינים מטעם המדינה אין בזה כלום לפי רוב דעות ורוב האחרונים ונאריך במקום אחר בענייני מינוי והכרה בבית דין באמריקה. ומזה יש להגדיר שכל ענין של חוקי האזור זה מטעם תיקון העולם ונוסף לזה אין בית דין קבוע באמריקה שיכול להשפיע על חוקים הנ״ל.

למסקנה: כל יהודי יש לו זכות להגיש תלונה לעירייה בכל נושא של בנייה בין שיבקש לבנות בין שיבקש לסתור או שלא יבנה מלכתחילה ואין בזה איסור ערכאות ומוסר. חוץ מבית מגורים פרטי שרוצים לבנות לעצמם בית חדש יותר גדול במה שקיים על תנאי שטאבו השימוש של הבית שנקרא באנגלית Certificate of Occupancy נשאר אותו דבר שזה ״בית מגורים״, ופשיטה שאסור לרמות או לשקר בניירת ובתכניות לעירייה.


מאת בנימין בן אליהו רחמנוב.

19 views0 comments
bottom of page